החלטה בתיק בר"ע 23876-10-11

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (בל 28942-09-10; השופט יצחק לובוצקי), בו נדחה על הסף ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר מיום 24.3.2010 (להלן: הוועדה), מחמת התיישנות.

2.      המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה, מאחר וזו קבעה בעניינו דרגת אי כושר להשתכר (להלן- דרגת אי כושר) בשיעור 60% ולא בשיעור גבוה מזה (75%) כפי שנקבעה לו לטענתו בעבר. המבקש טען, בין היתר, כי מצבו הנפשי ומצבו הרפואי הוחמר, וכי הוא פוטר מטעמי בריאות מעבודתו ויצא לפרישה מוקדמת, ולפיכך טעתה הוועדה, משקבעה לו דרגת אי כושר נמוכה מזו שנקבעה לו בוועדה קודמת, מבלי לבסס החלטתה על שיפור במצבו הבריאותי.

3.     בבית הדין האזורי, העלה המשיב (להלן: המוסד) טענת התיישנות. לטענתו החלטת הוועדה נשלחה למבקש ביום 6.4.2010, בעוד המבקש הגיש את ערעורו רק ביום 19.9.2010. כמו כן טען המוסד, כי במענה לערעור, אשר הגיש המבקש למוסד ולא לבית הדין, הודיע לו המוסד במכתב רשום הנושא תאריך 5.5.2010, כי החלטת הוועדה היא סופית, ובאפשרותו לערער עליה בפני בית הדין לעבודה.  המבקש טען, כי הוא פנה ללשכה לסיוע משפטי כבר בחודש מאי 2010, ולפיכך לא השתהה. יש לציין כי לא נמצא בתיק כל מסמך התומך בטענה זו. ברם, ממכתבה של הלשכה לסיוע משפטי (הנושא תאריך 4.7.2011), שעניינו פתיחת תיקו של המבקש, נכתב כי על פי רישומי הלשכה לסיוע משפטי, תיקו של המבקש נפתח רק ביום 10.8.2010 . כן מצוין במכתב זה, כי יתכן והתיק נפתח בלשכה לסיוע משפטי עד כחודש אחרי הפנייה ללשכה. מכאן, למדים אנו כי המבקש השתהה במשך כחודשיים לכל הפחות גם בפנייתו ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע בהכנת הערעור.

4.     בית הדין האזורי קיבל את טענות המשיב וקבע כי "התיק נפתח בבית הדין רק בחודש ספטמבר 2011 [2010, תיקון שלי -ע.ר], כלומר באיחור משמעותי, ואין בפנייתו של המערער ללשכה לסיוע משפטי טעם כלשהו להארכת המועד. נהפוך הוא, ככל שידע המערער לפנות ללשכה לסיוע משפטי, דבר לא מנע ממנו לפתוח את ההליך בבית הדין באותה עת או סמוך לכך, כפי שנוהגים מערערים רבים אחרים הפונים ללשכה לסיוע משפטי. לפיכך, מתקבלת הטענה המקדמית של המל"ל, והערעור נדחה על הסף, משהוגש בחלוף המועד".  

5.     בבקשת רשות הערעור, חזר וטען המבקש, כי מצבו, ובייחוד מצבו הנפשי, התדרדר עקב נסיבות אישיות ורפואיות, וכי יש בידו אישורים מידי רופא תעסוקתי, פסיכיאטר, ורופא משפחה כי איננו מסוגל לעבוד כלל. אולם, יצוין, כי אישורים אלו לא צורפו לבקשה עצמה.

6.     לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפני, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. 

7.     אין חולק כי הערעור הוגש באיחור. אומנם, המבקש שלח מכתב ערעור על ההחלטה למוסד הנושא את התאריך 3.5.2010,  אך כאמור בתגובה למכתב זה, נשלח אליו מכתב מטעם המוסד, הנושא את התאריך 5.5.2010, ושם נכתב: "הריני להודיעך כי החלטת ועדת עררים מיום 24.3.2010 הנה סופית. ניתן לערור עליה בשאלות חוק בלבד בבית הדין האזורי לעבודה ברח' שוקן 25 ת"א. לשם הגשת תובענה לבית הדין תוכל להיעזר בלשכה לסיוע משפטי ברח' הנרייטה סולד 4 ת"א" (הדגשה שלי, ע.ר). אולם, חרף זאת, המבקש פנה ללשכה לסיוע משפטי רק כעבור כחודשיים לכל הפחות. הווה אומר, גם אם היינו רוצים לראות בפנייה לסיוע משפטי הצדקה להגשה המאוחרת של הערעור לבית הדין, אזי הפנייה ללשכה לסיוע משפטי רק כחודשיים לאחר מכתב המוסד למבקש בעניין זה, בתחילת חודש מאי, משמיטה את ההצדקה לאיחור בהגשת הערעור לבית הדין.

8.     בנסיבות אלו, לאור השתהותו של המבקש בהגשת הערעור במשך מספר חודשים, וכן השתהותו בפנייה ללשכה לסיוע משפטי במשך חודשיים לפחות, אין מנוס מדחיית הבקשה שלפנינו מחמת התיישנות. עם זאת, רשאי כמובן המבקש להגיש בקשה לבדיקה מחדש של דרגת אי-כושרו להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, בהתאם לסעיף 214 ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ובהתאם ל תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000.

9.     סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ב (02 יולי 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: